מיון אותות האזנה חברתית לפני פעולה.

מה מדריך זה עוזר להשיג

• תיאור אוסף.
• ביטול כפילויות.
• אימות עובדות
• ניתוב וסגירה.

בדיקה מהירה

• אילו מקורות ושפות חסרים?
• האם אזכורים הם בלתי תלויים או פרסומים חוזרים?
• מה אנחנו יודעים מעבר לפוסט?
• איזו השפעה בעולם האמיתי מצדיקה הסלמה?
• האם אושר הפתרון?

שיטה שלב אחר שלב

1. 1

   הגדירו את השאלה.

   ציינו החלטה, נושאים, פלטפורמות, שפות, תקופה ומגבלות איסוף. אין להתייחס למשתתפים מקוונים כאל אוכלוסייה מייצגת.

   תוצר: פרוטוקול וכיסוי מוצהר.

2. 2

   שמרו את מקור האירוע.

   רישום קישור, תאריך, הקשר גלוי ושיטת גילוי עבור כל אות. שמרו רק נתונים אישיים הדרושים לטיפול.

   תוצר: רישום אות מתוארך.

3. 3

   ביטול כפילויות של חזרות.

   קיבצו ציטוטים, עותקים, צילומי מסך ופוסטים נוספים על אותו אירוע. הפרדת נפח ההפצה ממקרים עצמאיים.

   תוצר: אשכולות ציר זמן ומקור.

4. 4

   בדיקת טענות.

   חיפוש מקורות ראשוניים, הקשר וראיות סותרות. סמנו מה שאושר, סביר או לא ידוע מבלי להסיק כוונה מפוסט אחד.

   תוצר: סטטוס עובדות וביטחון.

5. 5

   ניתוב לפי השפעה.

   החלת קריטריוני חומרה והקצאת תלונות, סיכוני אבטחה או שמועות לצוות הנכון. ניסוח תגובות המבדילות עובדות מחקירה מתמשכת.

   תוצר: בעלים, תזמון והחלטה.

6. 6

   סגירה ולמידה.

   אשר את התוצאה, תקן הצהרות פומביות במידת הצורך וחידוד מונחי חיפוש וכללי מיון. השווה מקרים שנפתרו, לא רק אזכורים.

   תוצר: סגירה וסקירת שיטה.

מדדי ניהול

טעויות נפוצות

• התייחסות לאזכורים כדעה מייצגת
• ספירת כל עותק כאירוע חדש
• פרסום מסקנות לפני בדיקה
• שמירת נתונים אישיים מיותרים