קריאת JSON: הפרידו תחביר, חוזה ואמון

קלט תקין יכול לשאת משמעות שונה

מסמך JSON יכול להיות אובייקט, מערך או ערך פשוט. לכן null תקין גם אם החוזה דורש אובייקט. מספרים מסוימים חורגים מדיוק השלמים של JavaScript; שמות מאפיינים כפולים אינם מפורשים באופן אחיד בכל המנתחים.

בדקו כל שלב קבלה

• השתמשו במנתח JSON מתוחזק, לעולם לא ב־eval. בדקו סטטוס HTTP, סוג תוכן, מגבלות גודל וטיפול מפורש בגוף חסר או פגום.
• אמתו אחר כך את החוזה: סוג שורש, שדות חובה, ערכים מותרים והבדל בין חסר, null ואפס. שמרו מזהים ארוכים כמחרוזות אם החוזה מגדיר זאת.
• קבעו מגבלות עומק ומשאבים, מדיניות שמות כפולים וטיפול בשגיאות. אל תשלבו מחרוזות שהתקבלו ב־HTML או בשאילתות ללא הגנה מתאימה.

שמרו שגיאות שימושיות בלי לחשוף מידע

בדקו תגובות חלקיות, שינויי גרסה ו־Unicode. תעדו הקשר מינימלי במקום סודות או גופים מלאים. כשל פענוח לא צריך להפוך לתוצאה ריקה מוצלחת לכאורה או לעצור בשקט את כל השרשרת.

מקורות ראשוניים

• IETF RFC 8259 — JSON Data Interchange Format [EN]
• MDN — JSON.parse() [EN]

{
    "page_1_ids": [
        "A",
        "B"
    ],
    "page_2_ids": [
        "B",
        "C"
    ],
    "next_cursor": "c2",
    "empty_page_has_next_cursor": true
}